ניוזלטר עסקי הוא כלי זמין, פשוט יחסית לתפעול, מדיד מאוד וכאשר משתמשים בו באופן מושכל – הוא גם כלי שיווקי, שירותי ומכירתי רב עוצמה. אבל האם ניוזלטר עסקי הוא הפתרון המתאים עבור הארגון שלכם? הנה כמה דברים שצריך לברר לפני שתדעו את התשובה. 

1    האם יש לכם מוצר או שירות שאתם רוצים לקדם? זה לא חייב להיות מוצר חדש, וגם לא חייב להיות ה-שירות הכי הכי נוצץ שלכם. לפעמים דווקא מוצר 'צדדי', שפונה לנישה קטנה אבל מוגדרת היטב. ניוזלטר עסקי הוא כלי לא יקר וקל להפעלה – ניתן להשתמש בו לקידום.

 
2    האם יש לכם מאגר לקוחות או רשימת מתעניינים? זו יכולה להיות רשימת ענק של רבבות לקוחות נאמנים, או רק כמה עשרות או מאות אנשים שיש לכם את כתובת המייל שלהם (ושניתן להשתמש בו מבחינה חוקית). הדבר החשוב ביותר במשלוח ניוזלטר עסקי הוא רשימת מכותבים בעלת מכנה משותף כלשהו: אנשים שרכשו מוצר מסוים בעבר, מתעניינים שביקרו באירוע מכירות שערכתם, או רק הורידו את העלון שמסביר על השירות מאתר האינטרנט שלכם.  

3    האם יש לכם תהליך מכירה או תהליך שירותי מהודק? בחרתם מוצר או שירות שאתם רוצים לקדם, יש לכם רשימת לקוחות פוטנציאליים עדכנית ומפורטת – אבל לפני שאתם שולחים על כפתור 'שלח' ופונים אליהם, עליכם לתכנן – ממש כתרשים זרימה – את תהליך המכירה. מה התשובה שיקבל מי שיענה בחיוב על הדיוור ששלחתם? מה תענו למי שיחזור אליכם עם שאלות? איך תתמודדו עם מקרים יוצאי הדופן שיכולים להופיע? מה תשלחו למי שמבקש לקבל מידע כתוב – קובץ PDF? עלון בדואר? דוגמית להתנסות? ובקיצור – ניוזלטר עסקי הוא רק חלק מתהליך שלם. 

4    האם תכנית הדיוורים שלכם מביטה קדימה? משלוח ניוזלטר עסקי ראשון של הארגון שלכם – זו מטרה ראויה, אבל האמינו לנו – החיים נמשכים גם אחריה. ומכיוון שכל ניוזלטר עסקי הוא חלק ממהלך שיווקי רחב יותר, הרי שחשוב להכין מראש את התכנית המפורטת, הלאה. מה יהיה התוכן של הניוזלטר העסקי הבא? ובזה שאחריו? תכנית מסודרת היא הכרחית כדי שניוזלטר שלכם יהיה אפקטיבי וישיג את המטרות שהצבתם.  

5    האם החלטתם על הפרטים הטכניים "הקטנים"? לכאורה, אלה הפרטים הקטנים שמתלווים לכל ניוזלטר עסקי, אבל חשוב למצוא את הזמן ולקבל את ההחלטות: כל כמה זמן יישלח הדיוור? איך הוא ייראה ויעוצב? 

6    האם קבעתם אחראים לכתיבה, למשלוח ולתפעול של הניוזלטר העסקי שלכם? כדי לא להפוך כל משלוח של ניוזלטר עסקי למשימה שמשביתה אתכם, חשוב להיערך ולחלק את המשימה לחלקיה, ולהבין מי יכול להיות אחראי על כל חלק, מה ניתן להכין מראש, ומי מרכז את העבודה ואחראי על עמידה בלוחות הזמנים. אם יש בארגון שלכם את הכוחות שיכולים לבצע את המשימה בזמן (על פי התכנית השנתית שקבעתם) – מה טוב, ואם לא – נסו ליצור תהליך פשוט ככל האפשר (למשל, לא ליצור עיצוב מחודש בכל ניוזלטר עסקי, אלא להיצמד לעיצוב קיים); ובמקביל, השתמשו בספקים בתחומים בהם אתם זקוקים לעזרה – עיצוב, כתיבה, תפעול, הגהה, מענה לפניות.  

אם הגעתם למסקנה, שניוזלטר עסקי הוא הפתרון עבורכם, אתם מוזמנים להוריד מצגת שתעזור לכם לקבל את ההחלטות הראשוניות ולהתמודד עם האתגרים המרכזיים במשלוח ניוזלטר עסקי >>

 

ישנן מספר החלטות שחשוב לקבל לקראת כתיבת דיוור לקוחות, כדי שהדיוור יהיה אפקטיבי, ולצדן – מספר אתגרים שההתמודדות איתם חשובה על מנת להגיע אל היעדים שקבענו לעצמנו. 
בוובינר שקיימנו סקרנו את האתגרים וההחלטות בעת משלוח דיוור עסקי. המצגת מצורפת כאן לשימושכם. כמו-כן, הוספנו שני שקפים (מס' 13 ו-14), שיעזרו לכם לעבור בקלות משלב התכנון לשלב הביצוע.

הורדת המצגת: בתחתית עמוד זה

כתיבת דיוור – שני כלים מעשיים בדרך למשלוח דיוור מקצועי

–    בריף לדיוור (שקף 13) – בין אם אתם כותבים, מפיקים ושולחים את הדיוור לבד או מוצאים חלק כלשהו של העבודה לגורמים חיצוניים, חשוב לנסח בריף ממוקד – כדי שהדיוור ישיג את מטרותיו. בבריף יופיעו ההחלטות החשובות (שהוזכרו במצגת): קהל יעד, מטרות ויעדים, סגנון, פורמט, מערכת הדיוור. ההחלטה הראשונה במעלה היא הגדרה מדויקת של קהל היעד. קהל היעד יכול להיות לקוחות קיימים – במקרה כזה מטרת הדיוור יכולה להיות שימור הלקוחות, הגדלת סל הקניה או תמיכה בשירות הלקוחות, או למשל קהל המתעניינים – ובמקרה זה מטרת הדיוור יכולה להיות הפיכת המתעניינים ללקוחות חדשים. לאחר הגדרת קהל המטרה והמטרות השיווקיות, כדאי להגדיר יעדים מספריים מדויקים יותר. ניתן להגדיר יעדי הגדלה של רשימות הדיוור לאורך זמן, יעדי פתיחת דיוורים, הקלקות ועד לרמת עסקאות שנגזרות כתוצאה ממשלוח הדיוור (למשל בהשוואה לכלים ומדיות אחרות). בשלב הבא נגדיר גם את סגנון הדיוור המבוקש ואת הפורמט שלו ונבחר במערכת דיוור מתאימה. כל החלטות אלה כדאי שיופיעו בבריף וכל יעזרו לנו למקד את הדיוור ולהפוך אותו לכלי יעיל בשרשרת המכירה או שירות הלקוחות שלנו.

 
–    תכנית דיוור (שקף 14) – אחת מהעצות המשמעותיות שמופיעות במצגת, היא להכין תכנית דיוור. תכנית כזו יכולה להיות לטווח של שנה, חצי שנה או אפילו רבעון. בדומה לתכנית שיווק שנתית, תכנית הדיוור מאפשרת לנו לתכנן מראש את הנושאים בהם יעסוק הדיוור. כמובן, כתיבת דיוור לא תמיד יכולה להיעשות שנה מראש, ישנם אייטמים חדשותיים וכאלה הנגזרים מאירועים ומהשקות, אבל ניתן לתכנן מראש את ה'מדורים' השונים שנרצה לכלול לאורך השנה, וישנם חלקים שנוכל אפילו לכתוב מראש. בשקף מופיעים נושאים שונים שניתן לכלול בדיוור (למשל: חדשות, אירועים, סקרים, מהעולם, סיפורי מקרה). השורות שמוצגות בשקף הן לדוגמה, ובכל מקרה אין הכוונה שהנושאים כולם צריכים להופיע בדיוור. כתיבת דיוור טוב כוללת מגוון של נושאים אך עם זאת מספר נושאים מצומצם, כדי שהקוראים שלנו יתרגלו למצוא את מה שמעניין אותם במקומות המתאימים. אנחנו ממליצים לבחור מספר תחומים ולערוך נסיונות משלוח בהם נעקוב אחר נתוני הפתיחה וההקלקה של הנושאים השונים.

לקבלת המצגת מלאו את פרטיכם:

 

דוא"ל:
שם פרטי:
שם משפחה:
טלפון :

תוכנית דיוור היא מרכיב חשוב בפעילות, "מדלגים" מעליה כשהם שולחים דיוורים ללקוח, וחבל. ההחלטה לשלוח דיוורים היא ברורה – דיוור הוא ללא ספק אחד הכלים הוותיקים ביותר לתקשורת עם הלקוח, אך גם היעילים ביותר, אפילו כיום, שהאפליקציות והרשתות החברתיות קצת דחקו אותו. היתרון הגדול שלו טמון בכך שהוא מגיע ישירות אל תיבת המייל של הנמען, תיבה שמצאת מול מרבית האנשים לאורך שעות רבות ביממה.
'חוק הספאם' דואג כיום לכך שנקבל רק את הדיוורים המעניינים אותנו באמת, וזה יתרון נוסף עבור המשווק, כי זה משפר את הסיכוי שהנמען באמת מעוניין לקבל מאיתנו את הדיוור ולכן יקרא אותו.

יחד עם זאת, מנסיוננו, ישנו קושי גדול להתמיד ולשלוח דיוורי לקוחות, בשל העיסוק בשלל משימות נוספות, בשל הקושי לחשוב על רעיונות, לאתר חומרים ולמצוא מי שיכתוב את הדיוור. 
הפתרון שאנחנו מציעים הוא קל ופשוט: תכנית דיוור שנתית.

תוכנית דיוור שנתית: איך עושים את זה?

כל חברה פועלת על פי תכנית שיווקית שנתית, וראוי לכלול בתכנית כזו גם תכנית תקשורת שיווקית שנתית. תכנית הדיוור השנתית היא חלק אינטרגרלי של מערך התקשורת השיווקית. מניסיוננו, אלה השלבים שאנו ממליצים עליהם כדי לכתוב תכנית דיוור שנתית מוצלחת:

1.    להגדיר מראש: מיהו קהל היעד, מהם המסרים, מהן המטרות של הדיוור

2.    לקבוע זמנים ותדירות: תלוי תחום. פעם בשבוע עד פעם בשבועיים זה מקובל. מעל חודש – בדרך כלל מעט מדי.

3.    מבנה הדיוור: כאן מומלץ לתכנן פורמט קבוע פחות או יותר שהתכנים בו יתחלפו כמובן מדיוור לדיוור, אולם המבנה ישמר. זה עוזר לנמענים לדעת למה לצפות ואיפה למצוא את החומרים שמעניינים אותם. רוצים דוגמאות ל'מדורים' – בבקשה:
•    חידושים ומגמות בתחום 
•    סיפורי מקרה 
•    מבצע – הטבה – הנחה
•    סיפור מהעולם
•    ידיעות וחדשות מהארץ ומהעולם
•    הזמנות ואירועים
•    מוצר או שירות חדש
•    זווית אישית / ראיון עם עובד, מנהל או לקוח
•    הסבר מונחים מקצועיים
•    היסטוריה של התחום 

4.    על מה לכתוב: כאן הגענו ל'בשר' של התכנית. ברגע שיש לנו מדורים ופריסה של הדיוורים על פני לוח השנה, קל יותר לשבץ את פריטי הכתיבה במקומות המתאימים. ניתן ואף רצוי להיעזר באירועים מתוכננים בין אם בתוך החברה או מחוצה לה (OBM) – חגים ומועדים, אירועים והשקות, חופשים, עונות וכדומה.

5.    חוט מקשר: עוד טיפ חשוב שעוזר לנמענים להתמצא בדיוור הוא לתת לכל דיוור נושא גג. למשל 'דיוור קיץ', 'לקראת החופש הגדול', 'יום המשפחה'. אם ישנו חוט מקשר בין הידיעות השונות, וכמובן שהוא גם מתאים למיתוג של החברה, זה משפר משמעותית את הדיוור.

6.    איסוף התכנים: עכשיו כשברור על מה כותבים, קל יותר לאסוף את התכנים. ישנם 'מדורים' שהחומרים שלהם מסתובבים בחברה וצריך לאסוף אותם מהעובדים וישנם מדורים שצריך לחפש את החומרים ברשת. לרוב מומלץ לשלב גם וגם.

7.    כתיבת התכנים: ברגע שתכננתם מראש תכנית דיוור שנתית, קל הרבה יותר לפנות לאנשים בחברה, לראיין אותם או לבקש מהם לשלוח לכם חומרים או אפילו לכתוב משהו, בלי לחץ בזמנם החופשי. שימו לב – במרבית המקרים, ניתן להיערך ולכתוב מראש מאמרים רבים, ולמעשה – כמעט כל מה שאינו חדשות יכול להיכתב מראש. 

רוצים לדעת עוד על משלוח נכון של דיוורי לקוחות – הורידו בחינם את המדריך למשלוח דיוור מנצח

תקשורת שיווקית הוא הכינוי המקצועי המקובל לכלל האמצעים בהם אנו 'משוחחים' עם הלקוח. באופן מסורתי – עלונים, פליירים, קטלוגים ופריטי דיוור שונים הם המרכיבים הבסיסיים של תקשורת שיווקית, אך אנו נוהגים לכלול תחת ההגדרה גם פריטי תקשורת שיווקית נוספים ומגוונים, כגון סטיקרים ומדבקות, גלויות, שקיות ומארזים ואפילו פריט תקשורת שיווקית פחות מסורתי, כגון תסריט שיחה.

 

תקשורת שיווקית נכונה היא כזו המבוססת, כפי שאפשר להבין משמה, על התהליך השיווקי. לכן, כאשר אנו ניגשים לתכנון מערך תקשורת שיווקית בעסק חדש, או לנתח מערך תקשורת שיווקית בעסק קיים, הרי שהשלב הראשון הוא מיפוי התהליכים השיווקיים. לאחר שמשלימים את מיפוי התהליכים אותם עוברים הלקוחות בעסק, אנו בוחנים מהם השלבים הדורשים גיבוי וחיזוק של תקשורת שיווקית.

 

תקשורת שיווקית היא כלי עזר בקידום התהליכים השיווקיים בעסק

תקשורת שיווקית, כאמור, אינה מתקיימת בחלל ריק. המטרה שלה אינה לפרנס את בית הדפוס שאנו עובדים איתו, אלא להיות חלק מעבודת השיווק של העסק.

הנה כמה דברים שחשוב לבדוק לפני שמחליטים על הפקת פריט תקשורת שיווקית חדש:

• למי זה מיועד? גלויית הצטרפות? מגזין חודשי? כרטיס ביקור? כל אחד מהם הוא פריט תקשורת שיווקית מקובל ולגיטימי, אבל חשוב להבין למי הוא מיועד. בעוד שסביר להניח שכמעט בכל עסק כרטיס ביקור הוא פריט נדרש, הרי שמגזין חודשי או עלון מבצעים הם פריטים שלא תמיד ברור מי יקרא אותם, ומה הוא יפיק מהם. מכירים את יומני השנה שמחלקים סוכני הביטוח? בדיוק. למי הם נועדו? האם הם שימושיים בעידן הסמארטפונים? שאלה שלא נענה עליה כאן, אבל ראוי לכל אחד לתת את הדעת על 'לוחות השנה' של העסק שלו.
• איך זה יגיע אל הלקוח? הפקנו קטלוג מרהיב, אבל הוא לא מתאים למשלוח בדואר, ורק חלק קטן מהלקוחות שלנו מגיעים פיסית אל המשרדים שלנו? בעיה.
• איך הפריט משמש את הלקוח, ואיך הוא מקדם אותו לשלב הבא? פריט תקשורת שיווקית נועד להעניק ללקוח תועלת כלשהי, וכך גם לעסק שמפיק אותו. שקית מעוצבת, למשל, משמשת את הלקוח לנשיאת המוצרים שקנה אצלנו, וגם יכולה לחשוף את קיומנו לחבריו של הלקוח (שלא היו יודעים שהוא קונה ב'בוטיק מאה הימים' אלמלא השקית המושכת).
• איך משתפרים ומתחזקים? תקשורת שיווקית היא יצור חי ונושם, וחשוב לבדוק ולטפל בה באופן רצוף: לשאול את אנשי המכירות על הפריטים ש'עושים את העבודה', לראות כיצד הלקוחות מתייחסים לפריטים השונים, ולעקוב אחרי תקשורת שיווקית של המתחרים.  

 

תקשורת שיווקית מקורית – כמה דוגמאות מתיק העבודות שלנו

לאורך השנים הארוכות בהן אנו, במאה הימים, עוסקים בהמצאה, איפיון וכתיבה של פריטי תקשורת שיווקית, הנה כמה רעיונות מעניינים שביצענו בעבר:

• עלון 'השוואת נכסים' לסוכנות נדל"ן – תהליך ההתלבטות של רוכש דירה כולל בדיקת מספר נכסים. לכן הצענו לסוכנות הנדל"ן להפיק 'עלון השוואה' למילוי, ,המפרט את כל הנקודות שראוי לבדוק בנכס. הלקוח משווה את הנכסים – גם אלה שמוצעים על ידי סוכנויות אחרות – על גבי העלון המקצועי שקיבל מאיתנו.
• גלויית קילומטראז' וקודן במוסך – לקוחות רבים שכחו, עם הגיעם לדלפק, מהו הקילומטראז' של הרכב, ויותר מכך – מהו המספר של הקודן. התשובה: גלויית פרטים שנמסרת בכניסה לחניון, וחוסכת את דקות המבוכה ואת הזמן המיותר.
• חוברת 'מזל של אבן' לרשת התכשיטים – לקוחות רבים של רשת התכשיטים קונים מתנות לחברה. כיצד למצוא את הפריט המתאים ביותר לבעלת השמחה? אחת הדרכים היא להתאים את האבן למזל האסטרולוגי שלה. חוברת 'מזל של אבן' שהפקנו סייעה למוכרות לכוון את הקונים ולהסיר חסם מתהליך המכירה.

אלה הן רק חלק מהדוגמאות הרבות של עבודות תקשורת שיווקית שביצענו.

 

רוצים לשפר את התקשורת השיווקית אצלכם? צרו איתנו קשר >> 

ובינתיים, קבלו מאיתנו במתנה את המדריך לכתיבת דיוור שיווקי מנצח >> 

מהיכן מגיעים לקוחות חדשים? כולם יודעים – לקוחות חדשים מגיעים מגוגל. אבל בדרך אל המטרה החשובה הזו, רבים שוכחים שגוגל הוא האמצעי ולא המטרה. אחת הדוגמאות הקיצוניות לכך היא הכתיבה לצורך קידום האתר בגוגל, הידועה גם בקיצור SEO – כתיבה למנועי חיפוש (Search Engine Optimization).

'פרדוקס ה-SEO' הוא כזה: אם האתר שלנו יהיה גדוש במאמרים עמוסי מילות חיפוש, שחוזרות על עצמן שוב ושוב, מאמרים כאלה שגוגל יקרא ויתרגש מהם – התוצאה יכולה להיות שגולש אמיתי (כן!) ייכנס לאתר שלנו. ואז – יקרא את גיבוב מילות החיפוש ויברח מאיתנו. לכן, כדאי להשקיע בכתיבה רצינית וקריאה גם אם מדובר 'רק' ב-SEO.

אבל גוגל הוא רק דוגמה. תקשורת שיווקית היא כל דרך שבה אנחנו מתקשרים עם לקוחותינו. בסעיף זה נכללים דיוורים, עלונים, קטלוגים, גלויות, תפריטים, הצעות מחיר ולמעשה כל חומר שיווקי שאנחנו מעבירים ללקוחות שלנו.
המטרה היא ליצור מעורבות לקוח, להעביר אותו עוד שלב בתהליך המכירה ולענות על שאלותיו. כשהחומרים השיווקיים מסודרים זה מעביר תדמית של מותג איכותי ומונע שאלות מהלקוח. אנחנו נתפסים מקצועיים יותר ונותנים מענה ולא רק תגובות 'לא רציניות' לשאלות הלקוחות.

כתיבה שיווקית נכונה – באתר ומחוצה לו – היא חלק מהתהליך המכירתי והשיווקי כולו. כתיבה שיווקית כזו עונה על הצרכים והשאלות של הלקוח, ורק אז מתחשבת בדרישות הטכניות של הפלטפורמה – בין אם מדובר בגוגל, בדפוס או באילוצים של נקודת המכירה, למשל.

ואם נחזור לנקודה בה פתחנו – לדבר נכון עם הלקוחות פירושו לכתוב נכון, בצורה בהירה. לזכור מה התועלות שהלקוח מחפש ולתת להן מענה. כדאי לזכור תמיד שאנחנו מכירים את המוצר שלנו היטב וכנראה שגם מאמינים בו ואפילו אוהבים אותו, אבל הלקוחות מסתכלים מנקודת המבט שלהםו – הכאבים שלהם, הצרכים והרצונות שלהם. ולכן בכל תקשורת שיווקית עם הלקוחות, בין אם בכתב או בעל פה אנחנו משתדלים להסביר איך המוצר או השירות שלנו נותנים להם מענה, ולא להתרכז בעיקר בלספר על עצמנו.

 

ד"ר דב רייכמן

 

ארגז הכלים המגוון של התקשורת השיווקית מצריך חשיבה רבה על מנת לבחור את כלי העבודה השיווקיים הנכונים והמתאימים. שתי דוגמאות בולטות לכך הן בתחום הפארמה ובתחום חברות הסטארט-אפ – שני תחומים בהם ההתנהלות התקשורתית עלולה לחרוץ את גורלה של החברה.

שימוש בתקשורת שיווקית ברורה, המעבירה מסרים חדים תוך שימוש באמצעים מגוונים מחזקת את יעילות האפקט ובונה זיכרון יציב יותר לאורך הזמן בתודעת לקוחות החברה.
יחד עם זאת, הפעלת התקשורת השיווקית צריכה להיעשות על פי תוכנית מסודרת הקובעת את תמהיל השיווק הנכון ובהתאם לתקציב על מנת להשיג את המירב מכל שקל שמושקע ביצירת התקשורת השיווקית.
דברים אלה נכונים לכל ענף ובכל תחום עיסוק, וכוחם יפה גם לחברות פארמה ולחברות סטארט-אפ, אך לחברות כאלה יש גם מאפיינים ייחודיים נוספים המשפיעים על ההחלטות השיווקיות.
 
ניקח לדוגמא חברה המפתחת תרופה או טיפול חדשני: ההחלטות על סוג התקשורת השיווקית של חברה כזו נגזרות במידה רבה משלב הפיתוח בו היא נמצאת. כדאי להבחין בין המטרות המיידיות של החברה, כגון השגת חולים או רופאים שיסכימו לקחת חלק בניסוי, ובין המטרות ארוכות הטווח שלה – למשל, רכישה על ידי קונצרן תרופות עולמי או כניסת משקיעים חיצוניים.
תכנון אסטרטגי נכון עבור חברה כזו יתייחס לקהלי היעד הרלוונטיים בכל שלב, יגדיר את המסרים האפקטיביים לכל קהל, ויצביע על אמצעי התקשורת השיווקית שיש להכין לכל משימה.

בחברת סטארט-אפ, לעומת זאת, הצורך בתכנון אסטרטגי דומה, אך מכלול השיקולים שונה. כאן, למשל, נוכל למצוא אילוצים – למשל, מצב המזומנים בקופה, קצב ה"שריפה" שלהם ונקודת ה"אקזיט" הרצויה על ידי המפתחים. קהלי יעד רלוונטיים במקרה זה עשויים להיות מתחרים, משקיעים חיצוניים וגם (לא פחות חשוב) – עובדי החברה עצמם.

אז איך יוצרים אסטרטגיה שיווקית ותוכנית שיווק?
כדי להגיע להישגים ולתועלות, חיוני להפעיל הליך תכנון מקצועי ומסודר. תכנון אסטרטגי מוביל לאסטרטגיה עסקית ומתורגם בקלות לאסטרטגיה שיווקית. זו מהווה בסיס איתן לתכנית שיווק מפורטת, המתייחסת לכלל הפעולות הנדרשות ליישום המטרות השיווקיות של החברה.
תוכנית שיווקית טובה מכוונת למיצוי היתרון היחסי בשווקי היעד המתוכננים ובלוחות הזמנים הרלוונטיים. היא גם מתווה את היקף תקציב השיווק וחלוקתו בין המשימות השונות ולאורך פרקי הזמן השונים.
 
ארגז הכלים של התקשורת השיווקית
בין כלל האמצעים השיווקיים העומדים לרשותו של סמנכ"ל השיווק או מנכ"ל החברה ניתן למנות, בין השאר:
•    השתתפות בתערוכות מקצועיות מקומיות ובינלאומיות
•    אירגון כנסים ואירועים למובילי הדעה ולמקבלי ההחלטות
•    הפקת סרטון תדמית ותרגומו לשפות הרלוונטיות
•    משלוח ניוזלטר תקופתי לכלל הלקוחות
•    שידרוג אתר האינטרנט – אתר תדמיתי, שירותי או מסחרי
•    פרסום ויחסי ציבור

שיווק בינלאומי: מאיפה להתחיל?
השוק הגלובלי הוא שוק יעד מרכזי לחברות הטכנולוגיה. כגודלו כן מגוון האפשרויות שבו והיקף האמצעים השיווקיים היכולים לשמש את החברה בחדירה אליו.
חברה המבקשת לחדור לשוק הבינלאומי תיטיב לעשות אם תבחר במדינות בהן התשומות הן הנמוכות יותר, מתוך הבנה כי ההצלחה במדינות אלו מהווה מנוף לכניסה לשווקים מורכבים ותחרותיים יותר. לשם כך יש לדרג את זירות הפעילות ולפעול באופן שיגדיל את סיכויי ההצלחה מחד ואת השליטה בתזרים המזומנים מאידך
 
להחליט מה כן – ובעיקר מה לא
האם להשתתף בכנס בברזיל? האם לפרסם בעיתון הנחשב? מאיזו מדינה ומאיזה קהל יעד להתחיל? התשובה לשאלות אלה נעשית ברורה ופשוטה כאשר לחברה יש שורת יעדים אסטרטגיים וטקטיים. כל פעילות נבחנת על פי נחיצותה ותועלתה ועל פי השתלבותה בתכנית השיווקית, וכך נמנע בזבוז משאבים מיותרים.
 
ולסיכום
בניית תשתית שיווקית מושכלת היא הבסיס להצלחתו של כל עסק – ובמיוחד של עסקים חדשים וחדשניים. לשם כך יש להשקיע זמן ומשאבים ביצירת אסטרטגיה ברורה ובניהול שוטף ונכון של העבודה השיווקית – החל מתקשורת שיווקית, דרך יצירת לידים, השבחתם ועד ביצוע המכירה בפועל. שיווק נכון יתמוך במוצר ויצור מותג מוערך.

בהצלחה!

עוד על תקשורת שיווקית

תכנית שיווק שנתית היא מסמך שקיים בארגונים רבים, והתועלות שלו ברורות. אבל תוכנית כתיבה שנתית של תכנים לאתר, לבלוג, לניוזלטר, לעלונים למוכרנים – היא בהחלט "סיפור אחר".

לאחרונה פנה אלינו לקוח מארגון גדול שלו יחידות בכל רחבי הארץ. בארגון ישנה עובדת שעיקר עיסוקה הוא כתיבת תכנים לאתר, אבל הכתיבה מתנהלת בעצלתיים: כל ידיעה מצריכה התרוצצות וחיפוש חומרים, הנסיונות לשאוב חומרים מהיחידות השונות בתוך הארגון זוכים להצלחה חלקית ובשורה התחתונה – האתר מתעדכן בקצב איטי מהרצוי.

הפתרון שהוצע: בניית תוכנית כתיבה שנתית לאתר.

הפורמט: קובץ אקסל שבו מופיעות בשורות כל היחידות והנושאים העיקריים עליהם יש לכתוב ובטורים – כל חודשי השנה.

תכנון הנושאים:

 – דברים שמתרחשים בתוך הארגון – למשל, הוחלט שכל יחידה תזכה לקבל חשיפה במהלך השנה. ההחלטה לגבי על איזו יחידה לכתוב באיזה חודש תתקבל לפי הרלבנטיות של פעילות היחידה לחודש זה. כך למשל: כספים רלבנטית בחודש דצמבר עם סיום שנת המס וסיכומיה, יחידות שונות מציינות אירועים שונים במהלך השנה: ביקורים מחו"ל, כניסה לעבודה של מכונה חדשה, שדרוג של מערכת, מוצר חדש או ציון דרך בחיי החברה.

 – דברים שקורים מחוץ לארגון – נערכה רשימת אירועים חיצוניים שעשויים להשפיע על ההתנהלות השנתית – למשל, חגים , עונות השנה, תחרויות ופרסים, ירידים מקצועיים.

 – נערכה רשימה של 'פינות' שיכולות לחזור על עצמן: ראיון עם עובד החודש, היכרות עומק עם פעילות כזו או אחרת שמתבצעת בארגון, מנהלים שמספרים על התפתחויות בארגון

 – חלקים אינטראקטיביים – יצירת תקשורת דו-כיוונית עם הקוראים/גולשים שלנו בהתאם למה שהפורמט מאפשר: סקרים, שאלונים, שאלות ותשובות.

רתימת הארגון:
לאחר שהעלנו רשימה גדולה ככל האפשר של תכנים ופרסנו אותם לתוכנית כתיבה מסודרת על גבי טבלת האקסל באופן מאוזן, הגיע זמן לרתום את אנשי הארגון לצרכי הכתיבה על פי תוכנית הכתיבה שהוגדרה. יש בארגון עובדים שידם קלה על המקלדת, ואותם כדאי לזהות וקל לרתום. את האחרים צריך להפעיל: לקבוע ראיון (פנים אל פנים, טלפונית ואפילו במייל).
בטבלה נסמן את שמות האחראים לאספקת החומרים ונעקוב שאנו מקבלים מהם את הנדרש. מנסיוננו, כשאנשים רואים טבלה מסודרת (ובמיוחד אם שמם מופיע בה) קל יותר להפעיל אותם בחשיבה על רעיונות נוספים למילוי התכנית.
לאחר ששלחתם את הטבלה למעורבים, קיבעו סיעור מוחות קצר עם המשתתפים הרלבנטיים (עדיף ביחד, במקרה הזה היו שיחות נפרדות בשל המרחקים בין היחידות) ותקבלו עוד רעיונות למלאי.

ועכשיו סיימנו את תוכנית הכתיבה ונשאר רק לכתוב!

בכל אחת מהמשימות השיווקיות שמותגים עומדים בפניהן – השגת לקוחות חדשים, שמירה על הקיימים או מניעת נטישה – תופסת הכתיבה השיווקית מקום מרכזי ומהותי.
הכתיבה השיווקית מוציאה אל הפועל את האסטרטגיה ואת הרעיונות השיווקיים, ויוצקת אותם לטקסט: מודעה, חוברת, דיוור, עלון, אתר אינטרנט, ניוזלטר ועוד אינספור דרכים לתקשורת עם הלקוח.
כתיבה שיווקית 'סבירה' היא כזו שעומדת במבחן העברת המסר ובמבחן השפה התקנית והמתאימה. כתיבה שיווקית טובה היא כלי עבודה של ממש, המשתלב בתהליך המכירה: מכין את השטח לעבודתם של אנשי המכירות, מסייע לאנשי קשרי הלקוחות ומהווה עזר מכירה ממדרגה ראשונה. כתיבה שיווקית נדרשת בכל שלב בשרשרת המכירה והטיפול בלקוח: מפרופיל חברה בסיסי, עד לאלמנטים ולפעילויות מורכבים במיוחד, דרך כל נקודות המפגש עם הלקוח.
שימוש בכתיבה שיווקית מקצועית הוא חיוני במרבית המקרים, אבל גם בעבודה מול אנשי מקצוע יש מספר כללים שיסייעו בהשגת תוצר מדויק וקולע:

1. הכל מתחיל בלקוח. עם כל הכבוד למאמץ ההנדסי בפיתוח המוצר ולשרשרת הייצור המפוארת, מה שמעניין את הלקוח הוא התועלת שתצמח לו. כתיבה שיווקית טובה היא כזו שנכתבת מנקודת מבטו של הלקוח (גם אם היא פונה אליו בגוף שני).

2. פחות זה יותר. במודעות – כמובן, אבל גם בקטלוגים, בתערוכות או בכתבות פרסומיות: כשאנחנו מברברים ונמרחים – זה מורגש מיד. כתבו את כל מה שחשוב וראוי שיופיע – אבל לא מילה יותר.

3. כותרת טובה היא כותרת עניינית. היא יכולה להתחכם, היא רשאית להיות פרובוקטיבית, היא חייבת לעצור את הקורא והיא חייבת לספק לו מידע בסיסי על הנושא שעליו מדובר. שיווי המשקל בין האיכויות השונות של הכותרת נגזר מהסוג הקהל, מאופי המותג ומהסביבה הפרסומית בה היא נמצאת.

4. לכותרות באינטרנט אסור להתחכם. גוגל הוא המלך, והוא חסר חוש הומור לחלוטין. הוא מתייחס לגשש בדואי ולגשש החיוור באותה מידה של רצינות. לכן, כל מה שכתוב בסעיף 3 רלוונטי בעולם האוף-ליין. בעולם האון-ליין הכותרות צריכות להיות קורקטיות וענייניות.

5. עובדות במקום קלישאות. ביטויים ריקים ותיאורים כלליים וחסרי מעוף חולפים ליד אוזנו של הלקוח ונשכחים. עדיף להמיר אותם בתיאור עובדתי – למשל, 'מענה אנושי 24 שעות ביממה' במקום 'שירות אישי'. אם העובדות לא מקוריות מספיק, נסו למצוא ביטוי מקורי, למשל 'שירות רגיש ומתחשב' במקום 'שירות אישי' החבוט.

6. להעביר את המסר גם לקוראים 'מדלגים'. במקרה של טקסט ארוך, כדי לקחת בחשבון שחלק מהקוראים 'ידלגו' ויסרקו רק את הכותרות. לכן, כדאי שהכותרות יעבירו את המסר העיקרי של כל פסקה. "פולי הקקאו מאקוודור שיוצרים שוקולד איכותי" היא כותרת טובה, לעומת "חומרי הגלם שלנו" שהיא כותרת חסרת משמעות. עוד דרכים לשמור על רמת העניין של הקוראים: שמירה על פסקאות קצרות, משפטים לא ארוכים, מיספור ו'בולטים', מילים בהירות ושמירה על כתיבה זורמת וקצבית.

7. היררכיה ברורה. טקסט טוב הוא טקסט שהמבנה שלו ברור: יש לו התחלה, אמצע וסוף, ועדיף בסדר הזה, וישנו דירוג חשיבות בין החלקים השונים. הכותרת חשובה יותר מכותרת המשנה, כותרת המשנה חשובה יותר מהטקסט הרץ, וזה האחרון חשוב יותר מההערות המשפטיות. היררכיה כזו משודרת לקורא באמצעות השפה העיצובית, המיקום והסגנון המילולי של כל חלק.

8. מה עלי לעשות? טקסט שיווקי, להבדיל מאחיו הספרותי, הוא טקסט שאמור לגרום לקורא לעשות משהו: לקנות, למכור, לסמס, לגלוש, להקליק, להצביע… כתיבה שיווקית טובה סוחפת את הלקוח ומובילה אותו לבצע, בטבעיות, את מה שייעדנו לו מתחילה. האם הצלחנו עד כה והקורא אכן קרא את הטקסט, נשאלת השאלה איך לסיים את הטקסט. השאלה פה היא מה אנחנו רוצים שיקרה – שהלקוח יחליף מותג, יבקש דוגמית, ירים טלפון, יבקש להיפגש? חשוב להשלים את הפניה באמצעות 'דחיפה' קלה של הלקוח לעשות את הצעד הנדרש.

הכתיבה השיווקית מוציאה אל הפועל את האסטרטגיה ואת הרעיונות השיווקיים, ויוצקת אותם לטקסט. הטקסט הזה משתלב בכל שלבי תהליך המכירה והשירות: מפרופיל חברה בסיסי ועד לאלמנטים ולפעילויות מורכבים במיוחד. טקסט זה ישמש אותנו, בהתאמות הנדרשות, בכל נקודות המפגש עם הלקוח: מודעה, חוברת, דיוור, עלון, אתר אינטרנט, ניוזלטר, מוקד שירות לקוחות, פייסבוק ועוד אינספור נקודות מגע.

בשנים האחרונות צמח והתפתח סוג חדש של כתיבה: כתיבת SEO, ובעברית – כתיבה לשם קידום אתרי אינטרנט (SEO – Search Engine Optimization, אופטימיזציה למנועי חיפוש). ה'יצור' החדש הוא אח חורג למשפחת הכתיבה השיווקית. הוא אינו מיועד לצרכן או למקבל ההחלטות – הוא מיועד למנוע החיפוש. אמנם אלגוריתם הדירוג של גוגל הוא מורכב למדי, עד שיש האומרים שבגוגל עצמה לא יכולים לנסח את החוקים המדויקים לקידום אתר, אבל עובדה ידועה היא שכדי להגיע לעמוד הראשון בכלל, ולמקומות הגבוהים בו בפרט, יש ליצור כמה שיותר לינקים עבור מילות החיפוש העיקריות הרלוונטיות למוצר או לשירות. קחו למשל את "קונצנזוס שירותי ביטוח". מאמר שיקדם את החברה הזו יהיה מורכב משלל הווריאציות הבאות: קונצנזוס, קונסנסוס, קונסנזוס, שירותי, שרותי, שרותים, שירות, שרות, ביטוח, בטוח, ביטוח רכב, אלמנטרי, ביטוח אלמנטרי, ביטוח יסודי… וכן הלאה. כל מילה תופיע בשלל צורות הכתיב המקובלות (והשגויות) שלה ובכל מגוון הצירופים בהם היא מככבת. כל מילה תקושר לדף של מילה אחרת באתר… התוצאה היא, כמו שניתן להבין, כמות עצומה, באיכות איומה.

תאוות ה-SEO יצרה מפלצת פעורת פה, שדורשת עוד ועוד תכנים; אולם במרבית המקרים, גם לכותב מוכשר וחד-מקלדת, קשה לכתוב 20 מאמרים בחודש – כל חודש – על סוכנות הביטוח הקסומה "קונצנזוס". וכך אנו נתקלים באתרים רבים שהפכו למזבלת-טקסטים שרק מחכה ש"גוגל" ידגום אותה – ולא חלילה גולש סקרן ותאב דעת. עשרות מאמרים, אבל ללא שום מידע בעל משמעות אמיתית.
ובכן, אתם מוזמנים לקרוא לנו שמרנים, שמרניים, או קונסרבטיביים. אנחנו מאמינים שתוכן צריך להיות בעל משמעות, ולא רק לעשות נעים ל"גוגל". ששלושה מאמרים אמיתיים שווים יותר מאשר שלושים מאמרים חלולים. נכון, יש הרבה מה ללמוד מאנשי ה-SEO, אבל צריך לעשות איזון בין צרכי המערכת לבין הקוראים בשר ודם.

איך עושים את זה: גם אם המאמר מיועד בעיקרו לקידום צריך לשמור על כללי הכתיבה הנכונה, לחזור על מילות החיפוש רק בהקשרים הגיוניים, להיות בעל תוכן אמיתי ולתת ערך מוסף לקורא, להיות מקצועי. יש אומרים שהמבחן האמיתי הוא האם אני מעז לתת ללקוח שלי לקרוא אותו מבלי שיחשוב עליי פחות לאחר שיעשה זאת.

אז מה בכל זאת יעלה כתוצאה מהמשבר הכלכלי? ובכן, כאנשי שיווק אנחנו מנועים מלהעניק תחזיות פיננסיות, אבל אנחנו בהחלט חוזים 'שוק שורי' בשיעור הלקוחות שיקראו את הדו"ח השנתי הקרוב, עליות חדות בשיעור הפניות למוקדי השירות של הבנקים, ותשואת יתר במספר שיחות הסלון בנושא פיננסים, עמלות ואשראי. העליות האלה מבטאות את הרצון של הלקוחות להקשיב למה שיש לנו להגיד – והן מהוות הזדמנות נדירה להשמיע ללקוח את המסרים שחשוב לנו שהוא יקלוט.

אז מה צריך לעשות כדי שהלקוח יקשיב לנו?

לדבר פשוט
החוק קובע את הנתונים שחייבים להופיע בדו"ח השנתי ובדיווחים השוטפים של הגופים הפיננסיים, אבל הוא לא קובע איך להגיש את הנתונים האלה. דווקא עכשיו, חשוב שהדיווח יוגש בצורה גרפית בהירה וקלה להבנה גם למי שלא סיים תואר בחשבונאות.

להסביר גם דברים שנראים ברורים
לעתים קרובות, הסברים של מושגים מקצועיים אינם קיימים כלל, או שהם ניתנים בשפה משפטית-חשבונאית שרק מסבכת את ההסבר בעיני הקורא הלא מקצועי. דווקא עכשיו, חשוב "לפרק" את מוקשי אי-ההבנה האלה, ולתת ללקוח קרקע יציבה ללכת עליה. לקוח שמבין יותר הוא לקוח בטוח יותר.

לא להסתיר את זה, לדבר על זה
עמלות? דמי ניהול? אלה לא מילים גסות. בעיתון כתוב עליהם, בפינת הקפה מדברים עליהם. אין סיבה שלא תצא תקשורת שיווקית מטעמכם, אין טעם להתחמק ולהתחבא: בעיקר בנושאים 'טעונים', מי שיוזם את הדיון זוכה בנקודת פתיחה טובה יותר ממי שנגרר אליו. תסריטי שיחה נכונים והכנה של הצוות יכולים לעזור לפרק את ההתנגדויות או לפחות לצמצם אותן.

להזמין את הלקוח לדעת יותר
כשיודעים יותר – חוששים פחות, ולכן כדאי להזמין את הלקוח לקרוא, ללמוד פרטים נוספים, לשאול שאלות, להעלות בעיות ולחלוק את החששות.

איך עושים את זה?
כדי להפוך תקשורת שיווקית לתקשורת בין אנשים ולא לצינור שמזרים מידע באופן חד-כיווני, חשוב להיעזר בכתיבה מקצועית. זה חשוב תמיד, ובתקופות סוערות – זה חשוב עוד יותר. ההשקעה בתקשורת בהירה ופשוטה היא צנועה יותר מאשר מסעות הפרסום הנוצצים של תקופת הגיאות, אבל היא קריטית לא פחות לשימור הלקוחות ולחיזוק הנאמנות שלהם.

עוד על תקשורת שיווקית 

עבודתם של אנשי השיווק מול משרד פרסום, מעצבים וקופירייטרים עשויה להיות מאתגרת במיוחד, מכיוון שהיא מפגישה בעלי מקצוע מתחומים שונים המדברים, לא פעם, בשפה שונה.
בניגוד להזמנה מספקים אחרים, כגון דפוס או שליחות, הרי התוצר שמתקבל ממשרד הפרסום, מהמעצב או מהקופירייטר – הוא מוצר הדורש "ראש יצירתי". מיד לאחר התגובה הראשונית ("מוצא חן בעיני" / "לא מוצא חן בעיני", "אוהב" / "לא מתחבר") עולה שאלה בסיסית וחשובה: איך בעצם ניתן למדוד את תוצר קריאייטיב ולהעריך אותו?

כדי לתת משוב אמיתי, מעמיק ובונה לתוצר קריאייטיב, צריך להבין מה עובד ומה לא עובד בו, ולהסביר – קודם לעצמנו, ואז לבעלי המקצוע – מה טוב, מה לא טוב, מה חסר ומה מיותר.
ריכזנו כאן כמה המלצות לעבודה יעילה עם בעלי מקצועות אלה – המלצות ששימוש בהם יוכל להפוך את הממשק בין הצדדים לפורה ומקצועי.

מבחן לתוצרי קריאייטיב

השאלות הבאות נועדו לסייע להבין מה לא עובד או מה חסר בתוצרי קריאייטיב שונים: מודעה, לוגו או בסרטון שהוצג. התשובות יכולות להיות בינאריות – כן או לא, או פרוסות על סקלה שבצדה האחד 'בהחלט כן' ובצדה השני 'ממש לא':
 
– עד כמה תוצר קריאייטיב זה משרת את המטרה שלשמה נוצר?
– באיזו מידה המסר מובן ללקוח?
– באיזו מידה הוא נאמן לתדמית שאנחנו מבקשים לשדר?
– באיזו מידה הוא ממקם את המותג במשבצת המתאימה לו מבחינת הערכים שהגדרנו?
– באיזו מידה מודגשים ומובלטים יתרונות המותג?
– באיזו מידה מתאימים פרטי העיצוב (צבע/גודל הפונט/הקו העיצובי) למסר של המותג?

בריף או 'מבחן שיפוט' לתוצרי קריאייטיב

לשאלות אלה עדיף ומומלץ להקדיש חשיבה עוד לפני היציאה לדרך, ולרכז אותן בבריף מדויק וחד. בריף זה הוא גם 'מסמך השיפוט' של העבודה, והוא הופך את העבודה של שני הצדדים – הלקוח מצד אחד ואיש קריאייטיב מצד שני – לקלה וליעילה יותר. בריף טיפוסי יכלול התייחסות לנושאים הבאים:

רקע – על העסק ועל המותג
–  שם העסק, הגדרתו ומטרתו
–  הגדרת המוצר או השירות
–  הבטחת המותג
–  שירותים / מוצרים נוספים
–  מחיר / מדיניות המחירים
–  מצב בשוק: נתח שוק, מכירות, מתחרים בשוק ויתרון יחסי מולם
–  יתרונות וחסרונות עיקריים
–  מיקום ואיזור פעילות
–  קהל יעד עיקרי ומאפייניו
–  קהלי יעד משניים ומאפייניהם
–  מאפייני השוק (גודל, נתחי שוק, פרמטרים חשובים לצרכנים)

מטרות המהלך הטקטי
–  מה המסרים השיווקיים שרוצים להעביר
–  מהי המטרה המדויקת של התקשורת השווקית המבוקשת (מכירה, 'לידים', 'כרטיס ביקור', מידע ללקוח, מידע למשקיעים)

דרישות מדויקות
–  מה הפריט הנדרש
–  היכן הוא יתפרסם
–  האם ישנם 'נכסים' שיש להשתמש בהם, כגון צבעים / אלמנטים
–  'חייב להיות' – הפרטים שחייבים להופיע באלמנט, למשל – כתובת האתר, טלפון, לוגו (בגודל מסוים?).
–  'אסור' – האם ישנם צבעים, אלמנטים, מילים או ביטויים שאסור להשתמש בהם? (למשל, צבעי המתחרים, מילה המקושרת עם המתחרים)
–  אוירה מבוקשת: יש יוקרה יפנית ונקיה, ויש יוקרה של ארמון מצועצע. מכיוון שאנשים שונים תופסים מושגים זהים באופן שונה, חשוב לדייק ככל האפשר בתיאור האווירה המבוקשת או הטון הנדרש.
–  ערכים עיקריים של העסק / מותג: מקומיות, סולידיות, מידת היוקרה, אקטיביות, תחכום, חדשנות, מידת התמחות, מוחשיות, רוחניות, קלילות, ישראליות ועוד.

תשובות מפורטות לכל השאלות שהועלו כאן לא מבטיחות שהעיצוב או הטקסט יעברו במכה הראשונה – אבל הן בהחלט יכולות למנוע תחושת 'מבוי סתום' ולהפוך את הדיאלוג בין הצדדים למקצועי יותר.

רוצים לקרוא עוד על דוגמאות לקריאייטיב שיווקי >>

לעמוד הבית >>

שיווק זה שיווק זה שיווק – ואותם עקרונות שיווקיים בסיסיים עובדים גם בדוכן הפלאפל השכונתי וגם בחברת המזון הגדולה.
הכלל זהה גם כשמדובר בכתיבה שיווקית: כתיבה היא כתיבה היא כתיבה. אמנם כללי הכתיבה השיווקית הנכונה חלים על כל תוצרי הכתיבה השונים. אך חשוב לזכור כי הסגנון והתוכן של תוצרי הכתיבה השיווקית משתנים בין התוצרים השונים והמטרות המתחלפות אותן הם נועדו להשיג. הנה כמה דוגמאות לכך:
 
1. מודעות ופרסומות – ישנם מספר סוגים עיקריים של מודעות: מודעות מכירה, שמטרתן למכור ולייצר לידים, מודעות שתפקידן העלאת המודעות למוצר, ומודעות שנוצרו כדי להעניק תדמית מסוימת לחברה. במודעות, על הכתיבה השיווקית להיות תמציתית ומדויקת. הכותרת הנכונה (כמובן, יחד עם הויז'ואל המתאים) תעצור את הלקוח לזמן מספיק כדי שנוכל להעביר לו את המסר, אך לא מעבר לכך. זאת, כמובן, בתנאי שהמסר הוא ברור, פשוט וישיר.
 
2. דיוור – דיוור יכול להיות 'רזה' ולהעביר מסר קצר ומשימתי, כמו למשל הזמנה ל'יום מכירה' בתאריך מסוים, אך דיוורים רבים מהווים ערוץ תקשורת רחב עם הקהל הקוראים. דיוורים כאלה יכולים להוות כלי להשגת כמה מהמטרות הבאות: מכירה, ייצור לידים, דיאלוג של שאלות ותשובות, חשיפת קטלוג מוצרים קולקציה, הנעת עובדים, שימור לקוחות, הגדלת סל בקרב לקוחות קיימים, יצירת אינטראקציה וקבלת תגובות מהלקוח, השלמה לקמפיין במדיה אחרת, הזמנה לאירועים, הזמנה לחידוש מנויים, הפצת מידע טכני, סקרים, פרסום מבצע ועוד. עולם הדיוור של פעם כלל בעיקר דיוורים שחיכו לנו בתיבה ונודעו בכינויים 'דואר זבל' וכיום עברנו לדואר זבל אחר – הספאם. מאחר שכולנו חשופים לכמויות גדולות של דואר כזה, דיוור טוב הוא דיוור שמצליח לעבור את "מבחן ה-delete" ולגרום לנמען לפתוח אותו. אנחנו מאמינים כי כתיבה שיווקית נכונה היא בראש ובראשונה כתיבה מקצועית, עניינית ומחדשת, ואלה הן התכונות המבדילות אותה משפע הפליירים שממלאים את תיבות הדואר של כולנו.
 
3. עלונים וקטלוגים – הצעד הראשון בכתיבה שיווקית של עלון הוא להבין את מיקומו של העלון בתהליך המכירה המלא. לשם כך צריך לדעת מי קהל המטרה של העלון, כיצד הוא מגיע לקורא (האם הוא מדוור בהפצה רוויה או נשלח במעטפה המכותבת לאדם ספציפי? נמסר באופן אישי על ידי הסוכן במהלך הפגישה? או אחריה?) בהתאם לכך, יש לנסח את המסר המכירתי המרכזי ולהחליט על היררכיית המסרים והמידע שייכללו בעלון. על בסיס זה יש ליצור חלוקה ברורה ומובנת של הטקסטים, לבחור ויז'ואלים משלימים, למצוא הנעה למעבר לשלב הבא, ולא לשכוח את הפרטים הטכניים, את פרטי יצירת הקשר ואת כללי הרגולציה (בענפים בהם היא רלוונטית לפרסומים).
 
4. יחסי ציבור – כתיבה זו דומה בכתיבתה לידיעה עיתונאית, כמובן מאחר שהיא מיועדת להופיע בעיתון (או באתר בעל אופי חדשותי). לכן בראש ובראשונה חשוב שתהיה בעלת ערך חדשותי כלשהו, מנוסחת עם כותרת בולטת וברורה, כותרת משנה שמפרטת את הנתונים העיקריים ולאחריה גוף הידיעה וסגיר של 'אודות'. כל זאת בעמוד אחד לכל היותר. כדאי לכלול נתונים מספריים, נתונים מסקרים או ממחקרים אחרונים, וכן כל מידע שיש לו תימוכין בעובדות, וכמובן – לא לשכוח את חמשת המ"מים של ידיעה עיתונאית: מי, מה, מתי, מדוע ומקום.
 
5. כתיבת SEO – ובעברית, קידום אתרים – לכתיבת תוכן לצרכי קידום יש מניעים, דרישות ואופן כתיבה רצויים, הייחודיים לה. בשורה התחתונה אנחנו מאמינים שצריך למצוא את שביל הזהב בין כתיבה לטובת מנועי החיפוש השונים ועמידה בדרישות האלגוריתמים המסתוריים שלהם, שנועדה למשוך גולשים לאתר, לבין כתיבה שיווקית נכונה ומעניינת שתשאיר את הגולשים באתר לאחר שמנועי החיפוש יפנו אותם אליו בהצלחה.
 
6. רשתות חברתיות – האח הפחות-מעונב של התוכן השיווקי. מדובר בתוכן החברה מעורב בתוכן גולשים, שדומה יותר לשפת היומיום הלא רשמית מאשר לשפה שיווקית. כאן יכנסו חידונים, סקרים, שאלונים, חוות דעת, בקשה לתגובות והודעות למיניהן. עם זאת, אנחנו מאמינים שגם כאן יש למילה הכתובה כוח ולכן מוטלת עלינו האחריות לכתיבה מכובדת, גם אם מדובר בחידונים בפרסומי 'כנסו כנסו'.

עוד על כתיבה שיווקית וכתיבת תוכן במאה הימים 

"ראה את העניין ככתוב" הוא ביטוי המדגים את הכוח שיש למילה הכתובה, בניגוד לדברים שבעל פה, שאותם ניתן לפטור כ"הכל דיבורים". הכבוד למילה הכתובה קיים מקדמת דנא, אך בעולם המקוון המילה הכתובה הופכת לנצחית ממש, עם הוכחות שלא ימחו במהרה.
 
גוגל ודומיו מציגים תוצאות עבור כל מילת חיפוש שקשורה בנו אישית או במותג שאנו מנהלים. אם יצרנו תכנים משלנו על אודות המותג, החברה והאנשים שבראשה – מה טוב. אם לא, התוצאות יוליכו אותנו אל קישורים אחרים – פרסומים אודותינו במקומות אחרים – למשל אזכורים בפסקי דין, באינדקסים מקצועיים וגם, חלילה לאזכורים משמיצים באתרים שונים.
 
במקרים כאלה אין דרך להתמודד עם המיקום הגבוה של התוצאות המזיקות, אלא באמצעות כתיבה שיווקית לעצמנו – כתיבה ופרסום חומרים רבים הכוללים את מילת החיפוש, כך שהחומרים הכתובים החדשים יעלו במעלה עמודי התוצאות של גוגל, וידחקו מטה-מטה את התוצאות השליליות.
אנו ממליצים, כמובן, שלא להיקלע למצבים בהם מילות חיפוש הרלוונטיות לנו מניבות תוצאות שליליות עבורנו, ומצד שני – לנצל כל הזדמנות כדי להעביר את המסרים שאנחנו רוצים להשמיע. איך מעבירים את המסר באמצעות כתיבה שיווקית נכונה? הנה ששה טיפים:
 
1. כתיבה שיווקית סדירה – כיתבו הרבה, והפיצו את הידע שלכם בכל פורמט רלבנטי. להפצת הידע ישנם יתרונות רבים הקשורים לתחושת המקצועיות שאתם משדרים. באופן עקיף היא גם תסייע לנוכחות שלכם ברשת
 
2. כיתבו בפורטלים ובאתרים עם נפח תנועה גדול – אתרים אלה זוכים לדירוג גבוה במנועי החיפוש, בגלל שהם מעודכנים באופן תדיר. לינקים מאתרים אלה אל אתרכם (בחתימת הכותב) יכניסו תנועה רצויה לאתר
 
3. הקפידו על כתיבה שיווקית נכונה – למרות חשיבות הקידום וכתיבת התוכן לצרכי SEO, בסופו של דבר שמנו הטוב מחייב אותנו לכתוב חומרים מקצועיים שאנשים בשר ודם יקראו ויעריכו – ולא רק רובוט החיפוש של גוגל.
 
4. כיתבו בלוג באתר בלוגים – אתרי בלוגים זוכים לנפח תנועה גבוה, הודות לקישורים הצולבים בין המאמרים השונים והמגיבים. זוהי הזדמנות מצוינת להציג את מה שיש לכם לומר.
 
5. צרו קשרים בין המדיות השונות – הפנו מהאתר לפייסבוק, מהדיוור לאתר, מהלינקדאין לבלוג וכן הלאה. לכל מדיה יש את הפורמט הייחודי לה: – בטוויטר נודיע שיש לנו מה להגיד (בקצרה), בבלוג נכתוב בהרחבה, בפייסבוק נעורר דיון ובדיוור – נתקשר עם לקוחות וחברים באופן מדוד ולא תכופות מדי.
 
6. כבר לא עולם של נייר – כרטיסי הביקור הם שריד מעולם הנייר, שעדיין נשמר. אבל גם החשיבות שלהם יותר סמלית ופחות שימושית – את פרטי הקשר אנחנו מכניסים לנייד ואין לנו צורך בספר כרטיסי הביקור. פחות ופחות אנחנו רואים הפקות דפוס גדולות של תקשורת שיווקית ונעשה יותר ויותר שימוש במשלוח חומרים שיווקיים במייל ובדרכים מקוונות אחרות. זה זמין, זה נוח וזה חוסך עצים יקרים. אין זה אומר שעולם הדפוס נעלם, אבל חשוב לעשות התאמות בכתיבה השיווקית ובעיצוב – כשאנחנו מפיקים חומרים, להתחשב באופן שבו יראו על המסך ולא רק כעלונים מודפסים.